כוונות טובות = מיתוג טוב?
כמו שנה חדשה שמלווה בכוונות טובות להתחלות חדשות גם יצירת מיתוג חדש לעסק או למוצר מלווה בהרבה כוונות טובות. אך במקרה זה רצוי לא להסתמך על כוונות טובות בלבד. כי עיצוב טוב מבחינה טכנית אינו ערובה למיתוג טוב.
עבודת העיצוב תלויה בגורם משמעותי שעושה את ההבדל בין לממש את יעודה, כלומר להבליט את המוצר בפני קהל היעד, או לפספס את מטרתה. לגורם המשמעותי הזה קוראים "חקר שוק" והוא מהווה את אבן הדרך הראשונה בתהליך המיתוג.
כשבעל עסק מגיע למעצב עם דרישות לעיצוב המוצר- בין אם זה לוגו, פלייר, אתר או אפילו סטנד - עליו להגיע עם רשימה מדויקת של הנחיות: למי מיועד המוצר (קהל יעד), היכן ימוקם או יתפרסם, באיזה דרך ישווק המוצר, מהו טעמו העיצובי של קהל היעד ועוד.
לעיתים, כשאנו שומעים את המושגים האלו, עולות לנגד עינינו ידיעות בתקשורת הכלכלית על חברות גדולות העוסקות ב"החדרת מוצר" ואנו תוהים מה לנו ולזה? אך התחקיר הראשוני חשוב גם לעסק הקטן והבינוני ובלעדיו המעצב יכול לעצב משהו שנראה אולי יפה אך לא נכון מבחינה שיווקית, גם אם מדובר במוצר קטן. אותן שאלות בסיסיות של התחקיר הראשוני חוסכות טעויות בתהליך העיצוב.
לדוגמא: כשעסק רוצה לפרסם פלייר עליו לשאול את עצמו כיצד הוא ישווק אותו? האם יחלק אותו ישירות בתיבות הדואר? או אולי בתוך מעטפות? ואיזה סוג של מעטפה? הפלייר יחולק ידנית? או יתלה על דלתות? האם זה מיועד לחלוקה בסטנד תצוגה? או אולי אנו רוצים משהו שניתן להשתמש בו במספר צורות שיווק? מתחקיר חשוב זה המעצב יקבל החלטות כמו גודלו של הפלייר, עובי הנייר שעליו יודפס, האם יהיו בו קיפולים או אלמנטים אחרים, הצבעוניות הנכונה לקהל היעד, סוגי אותיות וקומפוזיציה כללית של הגרפיקה.
בנוסף- כשכל הנתונים ברורים למעצב כבר בתחילת התהליך הוא יכול לתמחר את עבודתו באופן המתאים ביותר ולמנוע אי הבנות בהמשך.
התחקיר ראשוני, אם כן, גורם לעיצוב להיות "ממוקד מטרה", מונע הוצאות כספיות מיותרות על ניסיונות שונים, ומקל על העיצוב לממש את המטרה לשמה הוא נוצר - למכור את המוצר.
________________________________________________________________________